לאחרונה, מגזיני הכלכלה והתקשורת הישראליים מלאים בכתבות על מיזוגים פוטנציאליים בין חברות תקשורת ישראליות. הוט מציעה לקנות את פרטנר, סלקום פוזלת לכיוון רכישת גולן טלקום, פרטנר שוקלת לרכוש בעצמה את אקספון או גולן טלקום – פייר? התבלבלנו.
בהתחלה זו הייתה הוט שהציעה לרכוש את פרטנר וגם הניחה על השולחן כמות כסף מכובדת מאוד בעבור העסקה (3.6 מיליארד שקלים, בערך 20% מעל שווי השוק של פרטנר בפועל). בתגובה ישירה להצעה של הוט, דווח כי חברת סלקום חידשה את ההתעניינות במיזוג עם חברת הסלולר גולן טלקום, כאשר שתי החברות כבר ניסו להתמזג בעבר אך נתקלו בדחייה מרשות ההגבלים והתחרות.
לאחר ההצעה של הוט לרכוש את פרטנר, השנייה החליטה לבחון את האפשרויות במלואן ולשכור את חברת ההשקעות והייעוץ הפיננסי הבינלאומית "גולדמן זאקס" וכן את תאגיד ראיית החשבון הענקי "ארנסט אנד יאנג". חברות אלו יסייעו לפרטנר לנהל את הליך המשא ומתן מול הוט ובמקביל, לבחון אפשרויות עסקיות נוספות ביניהן התרחבות עסקית של פרטנר ורכישת חברת סלולר כמו גולן טלקום או אקספון.
למה הרשויות לא מאשרות מיזוגים בקלות
בשנה האחרונה, פרסמנו מספר כתבות על השינויים האפשריים בשוק התקשורת הישראלי. השינויים המשמעותיים ביותר שעמדו על הפרק הם מיזוגים בין חברות – חברה אחת קונה חברה אחרת, ויחד הן חוברות לשיתוף פעולה מלא, או חלקי במקרים מסויימים.
הבעיה המרכזית במיזוגים האלו היא שהם משפיעים עלינו, הצרכנים. לכן, מתעוררת בעיה רגולוטורית – הכלכלה בישראל נוטה להיות ריכוזית בתחומים רבים, ולמקרה ששכחתם, גם שוק התקשורת היה כזה עד ממש לא מזמן. סלקום ופרטנר (אורנג’ דאז) היו חברות הסלולר היחידות, יס והוט היו ספקיות הטלוויזיה היחידות והוט ובזק היו השחקניות היחידות בשוק האינטרנט.
מצב כזה, שבו רק שתי חברות שולטות בשוק, נקרא דואופול. המצב הזה אמנם טוב יותר לנו, הצרכנים, ממונופול בו יש לנו רק חברה אחת ממנה נוכל לצרוך שירותים, אך גם במקרה של דואופול כולנו זוכרים שהמחירים היו גבוהים.
שלושת המיזוגים - למה כן ולמה לא?
משרד התקשורת ורשות התחרות שואפות לשמור על המצב הקיים, בו החברות מתאמצות כדי לגייס לקוחות, משקיעות בתשתיות ובשירותים ומורידות מחירים – וזאת כל עוד השוק לא קורס והחברות מפסידות כסף.
השלב הבא יהיה להסתכל על המיזוגים האפשריים גם מההיבט הרגולוטורי וגם מההיבט העסקי. בחינה כזו תאפשר לבחון בצורה מעמיקה וריאלית יותר את ההיתכנות של שלושת המיזוגים שעומדים על הפרק:
- מיזוג בין הוט לפרטנר – מיזוג בין שתי חברות תקשורת גדולות, גם באינטרנט, גם בסלולר וגם בטלוויזיה. מיזוג כזה יכול לפגוע בתחרות בשווקי התקשורת השונים ורשות התחרות רואה את פרטנר כחברה המעודדת תחרות. חשוב לציין שגם אם פרטנר תמשיך לספק שירותי טלוויזיה משל עצמה, המצב לא יהיה שונה בצורה משמעותית כיוון ששוק הטלוויזיה תחרותי יותר מאשר שווקי הסלולר והאינטרנט. רגולוטורית זהו מיזוג בעייתי, אבל אפשר לדמיין תרחיש בו הוא יאושר.
- מיזוג בין סלקום לגולן טלקום – למרות שבעבר המיזוג הזה נדחה, בהתחשב בכך שגולן טלקום מספקת שירותי סלולר בלבד וששוק הסלולר תחרותי יותר כיום, מיזוג כזה צפוי להיות מאושר יחסית בקלות. עם זאת, כשחושבים על ההיבט העסקי אי אפשר להתעלם מהעובדה שסלקום נמצאת בעיצומה של תכנית הבראה ורק לאחרונה גייסה לשורותיה את הפוליטיקאי לשעבר אבי גבאי כמנכ"ל, שהחליף את ניר שטרן רק בינואר האחרון.
האם זהו צעד שסלקום באמת מתכוונת לבצע? רק ימים יגידו.
- מיזוג בין פרטנר לגולן או אקספון – מבחינת הרשויות, סיפור דומה לרכישת סלקום את אחת מחברות הסלולר ואין סיבה רגולוטרית משמעותית למנוע איחוד כזה.
אז מה דעתכם? איזה מיזוג יתממש ואיזה מהן יפול בין הכיסאות? ספרו לנו בתגובות!