מאז המחאה החברתית בשנת 2011, ראינו שינויים חדים במחירים של שירותים ומוצרים רבים במשק הישראלי. את אחד מהשינויים החדים ביותר בעשור האחרון, אפשר לראות בענף הסלולר. בעשור הראשון של שנות ה – 2000, חשבונות הסלולרי שלנו היו מנופחים במיוחד. תעשיית הסלולר בישראל הייתה שוק ריכוזי שבו היו קיימות שלוש חברות בלבד השולטות במשק : סלקום, פלאפון ואורנג' (פרטנר של היום). השינוי חל כאשר מפעילות סלולר נוספות נכנסו לשוק, התחרות גברה והמחירים ירדו באופן משמעותי. והיום, אנחנו עומדים מול התייקרות צפויה של מחירי הסלולר. אז מה עומד מאחורי התנודות של מחירי חבילות הסלולרי שלכם, ולמה ייתכן שבקרוב תאלצו לשלם יותר בחשבון החודשי עבור אותו השירות?
שוק הסלולר הישראלי של שנות ה – 2000
כולנו זוכרים מה היה מצבו של עולם הסלולר בישראל בעשור הראשון של שנות ה – 2000. מפעילות הסלולר החזיקו את השוק ביד רמה, והחשבון החודשי הממוצע של משק בית עם 4 נפשות היה 400 ₪, במקרה הטוב. חבילת הסלולרי הייתה יקרה, ולא הגבילה אותנו רק מבחינת היקף הגלישה, אלא גם מבחינת היקף שיחות והודעת טקסט. מי שזוכר את התקופה ההיא, זוכר שכל חריגה קטנה מהיקף החבילה גררה תשלומים גבוהים במיוחד, והחשבונות החודשיים היו מפתיעים אותנו בכל פעם מחדש. המחירים היו גבוהים, השירות לא היה מספיק טוב, ולצרכן הישראלי שהפך אט אט לצרכן חכם יותר, נמאס. הציבור הישראלי הבין שמשהו כאן לא עובד – משהו צריך להשתנות.
הרגולציות חסרות התקדים של משרד התקשורת
בשנים 2010-2012 שוק הסלולר הישראלי שינה את פניו מקצה לקצה. בשנת 2010 משרד התקשורת חוקק רפורמה שכללה רגולציות וחוקים הנוגעים לשוק הסלולר, במטרה לפתוח אותו לתחרות ולהוזיל את המחירים. משרד התקשורת נקט במספר צעדים שגרמו לתפנית בעולם הסלולר, חלקם אפילו כבר לפני 2010 :
- ניוד מספרי טלפון – בעבר, אם היינו רוצים לעבור בין חברות סלולר, נאלצנו להחליף את מספר הטלפון שלנו. כמובן שמדובר בתמריץ שלילי של ממש, כאב ראש אמיתי – מה שמנע מצרכנים רבים לעבור לחברות סלולר מתחרות. משרד התקשורת דרש מחברות הסלולר לאפשר לצרכנים לעבור בין חברות הסלולר ולהישאר עם מספר הטלפון הקיים שלהם.
- ביטול קנסות יציאה – חברות הסלולר נהגו להרכיב חבילות מסובכות שכללו מחוייבות של מספר שנים. משרד התקשורת פעל להפחתה ואף ביטול של קנסות שהוטלו על צרכנים שעזבו את החברה לפני מועד סיום החוזה.
- מכירת מכשירים בלעדיים – חברות הסלולר היו מוכרות לנו מכשירים ניידים אשר היו עובדים עם הסים של החברה שממנה רכשנו את המכשיר בלבד. מה זה אומר? שאם החלטתם לעבור מחברה א' לחברה ב', הייתם חייבים לקנות מכשיר חדש מחברה ב'. משרד התקשורת דרש לבטל את הנעילה של המכשיר לעבוד עם סים של חברה מסויימת, כך שהצרכן יכל לעבור באופן חופשי בין חברות הסלולר עם אותו המכשיר.
- פתיחת השוק לחברות חדשות – פריסת רשת סלולרית הוא תהליך שאורך זמן רב. על מנת לפתוח שוק הסלולר לתחרות, משרד התקשורת חייב את החברות הקיימות לאפשר לחברות חדשות "לרכב" על התשתיות הסלולריות שלהן, עד שאלו יפרסו את הרשת הסלולרית שלהן.
- הסרת חסמי היבוא בשנת 2012 – שר התקשורת דאז, משה כחלון, יזם מהלך שהוזיל משמעותית את מחירי המכשירים הסלולריים עצמם. בעזרת הסרת חסמי היבוא של מכשירים סלולריים והקלה בתהליך היבוא, מחיר המכשירים עצמם ירד באופן חד מאוד. היום, כבר לא נהוג לרכוש את הטלפון מחברת הסלולר. היום, מרבית הציבור הישראלי רוכש את הטלפון שלו מחנות פרטית ובמקרים רבים הרכישה נעשית ביבוא אישי.
פתיחת התחרות לחברות חדשות
בשנת 2012, מפעילות סלולר חדשות נכנסו לשוק והביאו לירידת מחירים רחבה במחירים של חבילות הסלולר. הראשונות להיכנס לשוק היו רמי לוי, גולן טלקום והוט מובייל, שהציעו חבילות של שימוש ללא הגבלה בשיחות, הודעות SMS וגלישה באינטרנט, במחירים שהיו חצי ואף שליש מחבילת הסלולר הממוצעת. היום, שוק הסלולר פתוח ותחרותי, מחירי הסלולר נמוכים משמעותית והמעבר בין החברות קל יותר מאי פעם.
האם אנחנו עומדים בפני מגמת עלייה במחירי הסלולר?
לאחר שנים שבהן הספקנו להתרגל למחירים נמוכים שנבעו מהתחרות הגבוהה בשוק הסלולר, מתברר כי למעשה לתחרות יש גם השפעות שליליות. עקב התחרות הרבה והורדת המחירים הדרסטית, חברות הסלולר מבינות שהמחירים הנמוכים יכולים להביא למפלתו של שוק הסלולר, והיום, מחירי הסלולר למעשה במגמת עלייה. מבדיקה שערכנו, במספר חברות מחירי החבילות עלו, בעוד בחלק מהחברות פשוט הפסיקו להציע את המבצעים האטרקטיביים שהוצעו בעבר. החברות שכבר הצהירו על עליית המחירים הן סלקום, 012 מובייל מבית פרטנר והוט מובייל. שינוי ניכר במחיר אפשר לראות בחבילה של גולן טלקום שהציעה בעבר חבילה הכוללת גלישה ללא הגבלה ב – 29.90 ₪, כאשר היום המחיר עומד על כ – 37 ₪ והגבלת גלישה של 60 ג'יגה בחודש. במקרים רבים, ההתייקרות מתבטאת באמצעות העלאת נפח הגלישה המינימלי בחבילות רבות לנפח גלישה שעומד על 50-100 ג'יגה – והדבקת תג מחיר גבוה יותר. בפועל, חברות הסלולר לא משלמות כל כך הרבה על הגדלת נפח הגלישה שלנו. מהצד שלנו, אין לנו צורך בנפח גלישה גדול כל כך. הצרכן הישראלי הממוצע לא זקוק ליותר מ – 20 ג'יגה בחודש, במדינה שבה בכל בית יש WI-FI וכמעט בכל בית קפה יש אינטרנט אלחוטי חופשי. אז בין אם חברות הסלולר עושות זאת בגלוי או בדרכים מתוחכמות, בהחלט אפשר לזהות גל התייקרות.
מה אנחנו ממליצים כדי לשמור על מחיר נמוך?
לעשות סקר שוק מקיף, לשים לב לחשבון הסלולר שלכם ולעבור לחברה מתחרה אם תמצאו עסקה משתלמת יותר. אתר זורו הקים עבורכם עמוד שכל כולו מתרכז רק בחבילות סלולר הכי זולות.